בטחון מדינת ישראל - לפרשת בהר תשפ"ד

אומות אחרות מנסות לשווא להשיג בטחון מדיני כלפי חוץ, שגשוג ורווחה כלפי פנים; הן מנסות באלף דרכים, ולא תעלה בידן; ואילו אנחנו נשיג זאת בקלות ולבטח - על - ידי שמירת התורה...

מאז הקמתה של מדינת ישראל, הנושא הביטחוני לא יורד מסדר יומה. מומחי בטחון שונים, קצינים בכירים ורמטכ"לים בדימוס מציעים כל מיני עצות והצעות, שלפחות בעיניהם אמורים לפתור את בעיית הבטחון ובפרט בימים אלו לאחר הטבח הנורא שקרה בשמחת תורה על ידי מחבלי החמאס והג'יהאד האיסלמי וחבר מרעיהם.

אין אנו מומחים בענייני צבא ובטחון, אך כשנקרא השבת את פרשת 'בהר', נמצא שני פסוקים, שבהם התורה מציעה ומבטיחה לנו לחיות בביטחון, בתנאי שנאמץ את מה שהתורה מצווה עלינו –

"וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ" (כ"ה, י"ח–י"ט).

וכן בפרשה הבאה, פרשת 'בחוקתי', שברוב השנים נקראת יחד עם פרשת 'בהר', מופיעה גם הבטחה אלוקית לישיבה בביטחון בארצנו ובתנאי שנלך בחוקות התורה ונשמור את מצוותיה, וזה לשון הפסוקים הידועים בתחילת פרשת 'בחוקותי' –

"אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם: וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ: וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם".

וכן בהמשך (שם) ישנה הבטחה אלוקית, שכאשר נקיים את התנאי של שמירת המצוות נזכה לחיים של שלום ושלווה –

"וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם".

ומתבקשת השאלה מאליה – מדוע הכתוב חוזר בפרשתנו ובפרשת בחוקותי מספר פעמים על ההבטחה "וישבתם לבטח" ומדוע לא מספיק איזכור אחד של הבטחה זו?

נראה לומר, שלצערנו הרב התורה מכינה אותנו כל כך הרבה פעמים ע"י מתן התראות למציאות, שנושא הבטחון האישי והלאומי ילוו אותנו בכל הדורות. התורה מאיצה בנו לדעת ולהבין, שהדרך היחידה לפתור את בעיית הבטחון היא שמירת המצוות!

וכבר מצאנו בסיום הש"ס את הידיעה, שהכל תלוי בשלום –

"אר"ש בן חלפתא: לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (משנה עוקצין, פרק ג').

חז"ל ב'מדרש הגדול' מלמדים אותנו, שהכתוב מדגיש שהשמירה והעשייה של המצוות היא גם במצוות שנקראות 'חוקים', כלומר מצוות שאינן מובנות בשכל, כגון מצוות השמיטה, יובל ועוד, וכן באותן מצוות הנקראות 'משפטים', שהם כללים אנושים ושכליים, כגון איסור הונאה וכדו'. בשני סוגי המצוות נדרשת גם שמירת החוקים וגם הביצוע – ואז מתקיימת ההבטחה האלוקית.

מהי ההבטחה ובמה היא באה לידי ביטוי?

המדרש מלמדנו שההבטחה היא כפולה – שלא נצא לגלות אלא "וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ" וכן הבטחה שלא להיות מפוחדים – "לָבֶֽטַח" – כלומר: לא רק שלא לפחד מדבר שיש לפחד ממנו באמת, אלא המדרש מדגיש שתהיה תחושת בטחון ולא סתם פחדים שאולי מובנים אבל מיותרים, וזה לשון המדרש –

"…'וישבתם על הארץ' – לא גולין. 'לבטח' – לא מופחדין".

רש"י מקשר בין תחילת הפרשה שעוסקת במצוות השמיטה לבין ההבטחה האלוקית שנשב בארץ לבטח ומבאר, דבר  זה מותנה בשמירת השמיטה ולכן עם-ישראל גלה למשך שבעים שנה לבבל, משום שלא שמרו שבעים שמיטות –

"…וישבתם על הארץ לבטח – שבעוון שמיטה ישראל גולים, שנאמר (ויקרא כו לד) 'אז תרצה הארץ את שבתותיה והרצת את שבתותיה', ושבעים שנה של גלות בבל, כנגד שבעים שמטות שבטלו היו".

כדרכו היטיב לנסח זאת הרש"ר הירש ומבאר את הקשר והתלות שבין בטחון בישיבה בארץ לבין שמירת התורה, שהתורה כוללת את הכל – גם חכמה מדינית וגם חכמה כלכלית – והכל כלול בה. וזה לשונו הזהב –

"…כדי שהארץ תתקיים בידינו, ואנחנו נתקיים בארץ. ידיעת התורה ושמירת מצוותיה הן לנו חיל וחומה, מדע ואמנות, חכמת מדינה ותורת כלכלה…ארצו תהיה ארצנו – רק אם נשמור את תורתו בנאמנות…".

הרש"ר הירש טוען, שלמעשה אין אומה ומדינה שלא רוצות שגשוג ורווחה ורמה מדעית גבוהה, אך עדיין מתקשות להשיג זאת, ולעומת זאת לעם-ישראל יש את הנוסחה האלוקית איך להשיג זאת, וזה לשונו –

"…אומות אחרות מנסות לשווא להשיג בטחון מדיני כלפי חוץ, שגשוג ורווחה כלפי פנים; הן מנסות באלף דרכים, ולא תעלה בידן; ואילו אנחנו נשיג זאת בקלות ולבטח – על – ידי שמירת התורה".

הסיבה ששמירת התורה מקנה לעם-ישראל את הכלים לפתח מדינה ברמה גבוהה, משום שיוצר האדם יודע מה טוב לאדם, וזה לשונו בהמשך –

"…נותן התורה, שהוא אדון לארצנו, הוא גם נגיד ומצווה לאומים, והוא המנהיג את התפתחות הטבע; וכדרך שארצנו היא שלו, כן גם הליכות העמים והטבע הן שלו; הוא יגן על ארצנו ויפריח את שדותינו…".

דברים מיוחדים בנושא כתב הנצי"ב, ראש ישיבת וואלז'ין, רבי נפתלי צבי ברלין, בספרו 'העמק דבר', בו מסביר מדוע כדי לשבת לבטח בארץ, התנאי הוא דווקא דרך שמירת חוקים שאין בהם טעם, משום שההגנה ביישובי הספר הייתה כל הזמן על ידי אנשי חיל שישבו באותם ישובים, אך בשנת היובל כשכולם חזרו לביתם וגם החיילים חזרו לביתם, ההגנה היחידה האפשרית שתהיה היא באמצעות לימוד התורה, וזה לשונו –

"וישבתם על הארץ לבטח. הוא הטעם והסיבה מה שנדרש בשני יובל להגדיל תורה, דשמירת הארץ מאוה"ע הוא ע"י אנשי חיל היושבים על הספר, וביובל אין אנשי חיל חמושים למלחמה שהרי כל אחד שב לאחוזתו ולמשפחתו, וא"כ יש סכנה בישיבת הארץ".

עוד כותב הנצי"ב, שכדי לשמור על הארץ צריך כלכלה חזקה וזה לא נמצא לאחר שמקיימים את היובל שבאה לאחר השמיטה –

"…דלשמירת הארץ נדרש שיהיה אוצרות המלך במבצרים…ויובל הבא אחר שנה שביעית כבר האוצרות מתרוקנים, משום הכי הזהיר הכתוב 'ועשיתם את חוקתי'…ופלפולה של תורה היא חרבם של ישראל, והיא המוספת שמירת המדינה, וכל מה שהמלחמה יותר מסוכנת יש לחדד יותר החרב".

דבריו אלו של הנצי"ב מתכתבים עם הוויכוח הקשה והנוקב שקיים כיום ומאז קום המדינה לגבי גיוסם של בני הישיבות מהמגזר החרדי. הוויכוח מתמקד בשאלה  מה כוחו של לימוד התורה דווקא בעת חירום ומלחמה, ועד כמה תורם להצלחת הלוחמים. כמובן שיש להיזהר מלהשוות תקופות שונות ומצבים שונים שהיו בעבר לבין המצב בה נמצאת מדינת ישראל כיום.

רבי מאיר-שמחה מדווינסק בספרו 'משך חכמה' מוביל אותנו להבנה, שההבטחה האלוקית לישיבה בטוחה בארץ תתבצע על ידי ההשגחה האלוקית רק לאחר שנשמור ונעשה את החוקים האלוקיים ככתבם וכלשונם. התורה מבטיחה הגנה מפני שנאת הדת היהודית של אויבי ישראל וכן הגנה מפני הקנאה שעלולים לקנא בנו אויבנו בזכות המצב הכלכלי הטוב של עם-ישראל.

דבריו אלו של ה'משך חכמה', שנכתבו לפני כמאה-וחמישים שנה, משקפים את  שנאת הערבים גם כיום למדינת ישראל, בניגוד למה שרצו כל מיני פוליטיקאים  שנאמין שהסכסוך עם הערבים הוא סכסוך רגיל של גבולות, כפי שקיים אצל עמים אחרים. לצערנו, הסכסוך הוא הרבה יותר עמוק, כפי שבא לידי ביטוי כואב שוב בהתפרצות השנאה של ערביי עזה בעיצומו של חג 'שמחת תורה', על עצם היותנו יהודים, ומתוך הקנאה הגדולה להצלחתה של מדינת ישראל, וזה לשונו –

"…וישבתם לבטח עליה. כי יש שני שנאות ללאום: האחת מצד שנאת הדת המפרדת בין העמים, והשנית מצד שנאת הקנאה מהעושר והמעלה. לכן אמר "ועשיתם את חוקותי וכו'", כי כשתשמרו התורה בכלל, תסוכך ההשגחה עליהם, שלא יהיה עליהם שנאת הדת. "ואכלתם לשבע וכו'", שאז לא יהיה עליכם שנאה מצד הקנאה, כי תהיו מלאים כל טוב, "ולא יחמוד איש את ארצך".

יש המסבירים על פי המדרשים וכן רש"י מביא זאת, שהכפילות בהבטחה "וישבתם לבטח" היא הבטחה בשני תחומים – הבטחה אחת כנאמר לעיל שלא נצא לגלות, וההבטחה השנייה שנזכה שלא נדאג בשנת בצורת ממה נחיה, כי מה שנאכל ישביע, כפי שמפרש הספורנו (ויקרא כ"ה, י"ט) –

"ואכלתם לשובע. שיהיו הפירות רבי המזון כענין שהיה בעומר שהיה מספיק לגדול כמו לקטן כאומרם ז"ל אוכל קמעא ומתברך במעיו (תו"כ לבחוקותי כו, ה) ויספיקו פירות הששית גם לשביעית: וישבתם לבטח עליה. ולא תשאו חרפת רעב בגוים שלא תצטרכו ללכת בארצותם לקנות התבואה".

לסיום יש לומר, שבתקופה שאנו נמצאים, שזכינו ברוך ה' לשיבת ציון ולבניינה של מדינת-ישראל בחומר וברוח, זכינו בסייעתא-דשמיא לצבא חזק ויש לנו כלכלה יציבה באופן כללי, למרות מצב המלחמה המתמשך כבר למעלה משבעה חודשים עם קורבנות וחטופים ופצועים רבים וכן אלפי תושבים שהוגלו זמנית מביתם בצפון – ואעפ"כ המצב הכללי של מדינת ישראל נחשב טוב. הבעיה היחידה שמאיימת על השפע הזה היא, אם לא יהיה שלום פנימי בתוכנו, כפי שמסביר הרמב"ן את הכפילות של הבטחת השלום בפרשת בחוקתי (כ"ו, ו') –

"ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו".

ומוסיף הרמב"ן, שבמצב האידאלי שבו עם-ישראל ישמור את מצוות התורה בארץ-ישראל, אזי … –

"…כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון אין חיה ורמש ממית אדם, וכמו שאמרו (ברכות לג א) אין ערוד ממית אלא חטא ממית. וזה שאמר הכתוב (ישעיה יא ח) ושעשע יונק על חור פתן, וכן ופרה ודוב תרענה ואריה כבקר יאכל תבן (שם פסוק ז), כי לא היה הטרף בחיות הרעות, רק מפני חטאו של אדם …".

בתפילה לבורא עולם, שיחוס על עמו ויתן חכמה בלב מנהיגי המדינה לנווט את המערכה עד הניצחון על האויבים האכזריים האלו וישובו הבנים והבנות שנחטפו לעזה בשלום לביתם ולמשפחתם וישלח נחמה גדולה למשפחות השכולות ורפואה שלמה לכל הגיבורים הפצועים שיחזרו למשפחתם בריאים בגוף ובנפש אכי"ר!

שבת שלום ובשורות טובות לכל בית הישיבה!