בנין וסתירה של בני נוער - לפרשת תולדות (שבת ארגון)

בימים אלו מסתיימות ההכנות האחרונות לקראת שבת הארגון של תנועת הנוער בני עקיבא.תנועת נוער כשמה  כן היא מתיימרת לנער את השגרה וההשלמה עם המציאות של עולם לא נעים של בעיות ושל אי צדק סוציאלי וכן בעיות חברתיות, פערים בין עניים ועשירים  וכו'.להט הנעורים עם חלומות ושאיפות  גדולות הוו מאז ומעולם  את גלגל התנופה של היצירה וההתפתחות של העולם .בכוחם של הצעירים לנער את האבק מעל אידיאלים ישנים ולא ממומשים ולהכריח ולהכפיף את המחר -להיום  ואת העתיד למציאות של עכשיו .

אבל, יש לנקוט זהירות רבה כאשר מנסים לקדש  רעיון חדש גם אם נראה שיש בו חידוש מרענן ,יש  לבחון  אם אין בצידו  גם הריסת הישן יש לקחת בחשבון שלא תמיד מה שנחשב ישן הוא באמת מיושן ולא כל עתיק יש להעתיק אותו ממקומו ולא כל  מה שנראה זקן יש להוציאו מן הקן ומביתו הרוחני   והתורני  . חז"ל הזהירו אותנו ב"אבות דרבי נתן " (פרק ל"א): "אם יאמרו לך הילדים נלך ונבנה בית המקדש אל תשמע להם ואם יאמרו לך הזקנים בוא ונסתור בית המקדש שמע להם ". מפני שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין.

נמצאנו למדים שאפי' בנין בית המקדש צריך לעמוד במבחן דעתם של המבוגרים ואם לדעת הזקנים אין זה העיתוי המתאים לבנות בית מקדש אסור לבנותו  ובודאי לפני שמבצעים שינוי בכל תחום שיש לו השלכות רוחניות כלליות או פרטיות , יש לקבל עצה והדרכה  אצל בעלי הנסיון ובעלי הזקנה "אשרי הדור שהקטנים נשמעין לגדולים" (כל בו סימן קמ"ב).

יש לקחת בחשבון את הראיה העכשווית והמיידית שהיא נחלתם של חלק מבני הנוער לעומת הפרספקטיבה היותר רחבה ובעלת הניסיון של הזקנים יותר אבל אל לנו לזלזל אוטומטית ברעיונתיהם של הצעירים.

כמובן שראיה שמחוברת לעבר עם פנים לעתיד יכולה למנוע תקלות בדרך חדשה , כאשר משכילים לשלב בין שקול הדעת  והניסיון של דור העבר עם המרץ והלהט של דור העתיד מבטיחים על ידי כך איזון נכון לקבלת החלטות שיש בהם חדש.

אם נתבונן למשל על נקודת המוצא של יעקב מול גישתו של עשו נראה שיעקב איש תם יושב אוהלים מיושב בדעתו ומה שמאפיין את דרך חייו זה לשמוע בקול אמו "ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך" (שבע פעמים לפחות מופיע הפועל "שמע" בפרק כ"ז-כ"ח)   ואכן  יעקב הנער מקשיב לדעה הבוגרת "וישמע יעקב אל אביו ואל אמו".[ בראשית פרק כ"ח]

אם כן מה שמאפיין את יעקב זה יכולת השמיעה גם כאשר המשימות אשר הוטלו עליו היו קשות מאוד  וגם כאשר הדבר היה כרוך בעזיבת הבית . לא לחינם חז"ל כינו את יעקב חכם על רקע שמיעתו בקול אביו ואמו וכך מתבטא המדרש רבה בראשית  "ושומע לעצה חכם – זה יעקב".

השמיעה מהווה את האיזון הנכון מול שפע הרעיונות  הקיימים בעולם וכפי שהאוזן היא מרכז שווי המשקל הגופני כן השמיעה הרוחנית מהווה את האיזון ושווי המשקל בתוך עולם הרעיונות והאידיאות.

יכולת השמיעה האדירה היא אשר הביאה מרחוק את כהן מדין להתחבר לעם ישראל "וישמע יתרו"… "מה שמועה שמע ובא".

השנה  הועלתה ירושלים לראש דאגתינו כנושא המרכזי של חודש הארגון על אחת כמה וכמה שזה מחייב אותנו להתחבר ולחבר בין הישן ובין החדש וללמוד איש מרעהו  בירושלים שחוברה לה יחדיו שמחברת את ישראל לאביהם שבשמים וכמאמרו של רבי יהושע בן לוי" עיר שעושה כל ישראל חברים "(ירושלמי חגיגה פ"ג).