הגדה חדשה -– התחדשות בהגדה. פסח תשס"ח

מסופר על רבי  נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ – תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, שהיה קונה כל שנה הגדה חדשה לכבוד פסח. לתמיהתם של רבים ענה בדרכו ההומוריסטית, ש'הרשע' של השנה שעברה אינו אותו רשע של שנה זו ויש להיערך לכך  עם הגדה חדשה. 

רבי נפתלי מרופשיץ ביקש, שעל מצבתו יהיה רשום: "לבושו היה לבוש של שמחה, לבוש של ניגונים, לבוש ריקודים ולבוש של בדיחה". בקשה זו מעידה על כך, שבכוונת אמירותיו יש עמקות גדולה מאוד שבאה במלבושים שונים. ננסה להבין את משמעות דבריו דלעיל על ידי שנקדים ונביא את שאלת המהר"ל על הנאמר במשנה פסחים [פ"י מ"ה] והובא גם בהגדה: 

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים… לא את אבותינו בלבד גאל… אלא אף אותנו גאל עימהם". קטע זה בהגדה בנוי משני חלקים: החלק הראשון נלקח מהמשנה – שאדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא, ובחלק השני קיימת תוספת של בעל ההגדה שלכאורה חוזר על אותו רעיון: "אף אותנו גאל". ומקשה המהר"ל, לשם מה התוספת הזו ומה היא באה ללמד? 

עונה המהר"ל: "כל דור ודור חייב לראות את עצמו כאילו הם היו היוצאים ולא יביט הדור ההוא לדור שיצאו גם כן… כי כל דור ודור בפני עצמו הוא…". 

מבאר המהר"ל, שהחלק השני במאמר המשנה נאמר כלפי הקב"ה, שהוביל את הגאולה ממצרים כחלק מהמכלול הגדול של כל הגאולות העתידיות. אבל החלק הראשון שגם מופיע במשנה רוצה לומר, שלכל דור יש את האפיונים שלו ולכן כל דור צריך לבחון את משמעות יציאת מצרים לגביו, עליו להצביע לאילו דברים הוא משועבד ויש לו צורך להתנתק מהם. כל דור צריך לבחון מהי יציאת מצרים הפרטית שלו. 

נמצא, שכדי לצאת ידי חובת "והגדת לבנך" בתקופה זו, יש להתאים את ההגדה לדור הנוכחי. הצורך בהגדה "חדשה" היא בהתמודדות עם ארבעת הבנים כפי שהם היום. לא רק ה'רשע' שונה משנים עברו, אלא אף ל'חכם' שאלות ותובנות חדשות המחייבות התייחסות חדשה. 

הבן  'שאינו  יודע לשאול'  שונה משום  שאי שאילתו היא סוג של אמירה ואולי אף התרסה המחייבת 'לפתוח לו' בסגנון שונה. גם ה'תם' של דורנו, המבטא ב'תמימותו' אדישות וחוסר ענין, איננו אותו ה'תם' מהעבר. 

דבר מעניין הוא, שאוסף מדרשי חז"ל ופסוקי התורה הנאמרים ליד שולחן הסדר נקראים "הגדה". הטעם לכך הוא משום שמילה זו מבטאת את מצוות היום: "והגדת לבנך", שהיא מצווה דאורייתא. ברם, בהגדת 'הגיוני הלכה' טוען הרב יצחק מירסקי, שהמילה 'הגדה' משמעה 'חידוש גדול' – הדובר מחדש משהו לשומע וכפי שמילה זו מופיעה בפעם הראשונה בתורה, כאשר הקב"ה אומר לאדם הראשון "מי הגיד לך כי ערום אתה" [בראשית ג']. 

ופירש רש"י:  "מאין לך לדעת כי בושת בעומד ערום". כלומר: הקב"ה אמר לאדם, מי חידש לך הבנה זו. דוגמא נוספת היא כאשר האחים באו לבשר ליעקב כי יוסף חי, השתמש הכתוב במילה  "ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי" [שם מ"ה], שזה היה חידוש גדול ליעקב. וכן כאשר שמשון חד את חידתו, השתמש במילה "הגד תגידו אותה לי". 

מסקנת הדברים היא, שכל מהותו של ליל הסדר הוא לחדש ולהתחדש בדברים חדשים ובהבנות חדשות באופן זכירת יציאת מצרים ובמשמעות שיש לאירוע כה משמעותי בתולדות עמנו ובתולדות האנושות כולה. הרב קוק הגדיר זאת בפתגם לחודש ניסן בו התייחס למשמעות העולמית של יציאת מצרים: "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו" ואף נשיא ארצות הברית הנוכחי הכריז בברכה ששלח בשנה שעברה, שיציאת מצרים לימדה את העולם כולו שיש אפשרות לנצח אימפריות שלמות ולצאת לחרות עולם. 

ובשנת ה-60 למדינת ישראל המתחדשת, נתפלל כולנו ל"אור חדש על ציון תאיר" ולהתגשמות ברכת הגאולה: "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו" הנאמרת בלשון זכר בלי צער של חבלי לידה, לעומת מה שנאמר לפני כן בהגדה: "ונאמר לפניו שירה חדשה "בלשון נקבה, משום שגאולת מצרים יש עמה צער כי לא היתה  הגאולה האחרונה. (תוס' פסחים קטז.) 

נאחל לתלמידי הישיבה, לבוגריה ולמשפחותיהם, חג פסח כשר ושמח, שנזכה כולנו לחדש ולהתחדש ברגשי תורה ואמונה בצור ישראל וגואלו. אמכי"ר.