המעבר מהימים הנוראים ל'זמן שמחתנו' – מאמר לחג הסוכות

"התשובה היא ההרגשה היותר בריאה של הנפש, נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת היא לבוא לידי האושר הגדול של תשובה".

במילים אלו פותח הרב קוק זצ"ל את הפרק החמישי בספרו המיוחד והייחודי על התשובה "אורות התשובה".

באמירה זו מביע הרב קוק את המחשבה והאידאה היותר מתאימה לתקופתנו, לא נמיכות קומה לא כפיפות והרגשת נחיתות, אלא תשובה פרטית ותשובה כללית של עם, אשר יש לו מטרות, כיוון ודרך. זו היא ההרגשה הבריאה והטבעית של האדם – "נפש בריאה בגוף בריא".

כשיוצאים מארבעים יום של תפילה ושל הדגשת הביקורת הפנימית, כשחולפים הימים הנוראים אשר מדגישים את הצד הרוחני החשוב שבאדם, עלולים לפתח איזו תחושה, שתורת ישראל מבקשת מהאדם לחיות חיים לא טבעיים, חיים שיש בהם ניתוק מזרימת החיים הטבעית. על כך מדגיש הרב זצ"ל, שהחיים הטבעיים והבריאים הם חיים של תשובה ושיבה למקוריות הפנימית של האדם והיא אשר מביאה לו את האושר הגדול יותר.

ואכן, אין טבעי ממנה להיכנס בשמחה טבעית לחג הסוכות, אשר מסמל במהותו את השמחה שבאה מן הטבע ומשלבת את השמחה של ה"יש", של האסיף, עם ההרגשה הרוחנית של הארעיות, שמסמלת הסוכה – בנין שתי מחיצות והשלישית טפח, אשר נראית רעועה חיצונית אולם חזקה וחסונה מבפנים. התשובה יכולה להיות גשר והכנה להסתכלות אמיתית ועמוקה של החיים הטבעיים והחומריים ואיזון הנכון בין נפש בריאה וגוף בריא, כי קיצוניות לכל תחום אינה דרכה של תורה.

על כן, כשאנו נפרדים מהתפילות הארוכות של ראש השנה ויום הכפורים, ימים שבהם עסקנו בבירור פנימי וחיפוש עצמי, לאחר תקופה ארוכה שבה שמנו עצמנו למשפט ובחנו את טיב מעשנו לפני בואנו למשפט אצל בורא עולם, מגיעים עתה ימים עם רוח אחרת ועם אוירה שונה.

מוכרחים אנו לומר את האמת – אנו עוזבים את הימים הנוראים במין הקלה כלשהי, משום שהתברר לנו, שעבודת הלב שהיא התפילה אינה מלאכה קלה ולפעמים אף מאמצת ביותר מבחינה רוחנית, עד כדי כך, שאנו זקוקים לימים של איזון רוחני ורגיעה. הרב קוק זצ"ל מגדיר זאת בסידורו עולת ראיה: "התשובה וכל ההליכות המעשיות שלה עם הרוח הכללית השולטת בימים המיוחדים לתשובה עם גודל התועלת שלה לזכך את הנפשות…היא מוכרחת להיות סופנת עמה איזו חולשה שלא נמלט אפילו גיבור שבגיבורים".

מהי הסיבה לחולשה שיורדת על האדם, 'אפילו הגיבור שבגיבורים' לפי לשונו של הרב? את התשובה לכך עונה הרב קוק בעצמו וטוען, שגם האדם הגדול שבגדולים קשה לו לעמוד במתח ובעצבות של "כיפוף החיים" [כלשון הרב] והפסקת הזרימה השוטפת של החיים.

הביקורת הפנימית למי שעבד עבודת ה' אמיתית בימים אלו של תשובה עלולה לגרום לו לרפיון ורפיסות רוחנית מחיים רגילים ונורמליים עלי אדמות. פעמים זה עלול לקרות מהחשש שלא יכול לעמוד בהבטחותיו ובהחלטותיו הן לעצמו הן לבורא עולם. פעמים משום שהמאמץ להימנע מטעויות של חטא ורצון לשמור על רמה מוסרית גבוהה מונעת ממנו כל עשייה וכל התפתחות. ההתנתקות שבחיי הטהרה והקדושה עלולה לשבש לאדם האמיתי את חיי היצירה והרצון להתפתח ברמה האישית וכמובן יש בזה סכנה של דיכוי המחשבה והיצירה.

הרב קוק ממשיל זאת לחולה, שקיבל הקרנות בעקבות מחלה ממארת שלקה בה  [ל"ע]. הטיפול באמצעי זה מביא תועלת בהריסת התאים הממאירים, אך יש בו גם סכנה שבמהלך ההקרנות פעמים שנהרסים תאים בריאים. גם כיום, למרות השכלול והדיוק בהקרנות, לצערנו שילוב של טיפול כימותרפי, גם הוא כהקרנות עלול לגרום נזק לתאים בריאים, אך זה המחיר הנדרש כדי להילחם בתאים הסרטניים. לכן, הטיפול באמצעים אלו מוגבל לזמן ולכמות ולאחריו מאפשרים לחולה לחזור לאיתנו, ואע"פ שהבריא ממחלתו כתוצאה מהטיפול, חייב להתאושש ולאכול ולנוח כראוי, כדי להשיב לגופו את הכוחות הטבעיים שלו. הנמשל הוא לשב בתשובה, שהעמיס לתוכו מנה גדושה של קדושה וטהרה על ידי ביקורת פנימית. אדם זה עלול לגרום לפגיעה ברקמת החיים הבריאה של יצירה ועשיה גשמית ורוחנית ויותר מכל עלול לפגוע בשמחת החיים ובשמחה של תורה, שהרי "עבדו את ה' בשמחה" זוהי מצווה בסיסית שהתורה מזהירה אותנו מפני כך בעונשים כבדים – "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".

על כן, חסד עשה עמנו בורא עולם, שמיד עם צאת יום הכפורים אנו הולכים 'מחיל אל חיל' וכבר תוקעים יתד לסוכה של מצווה שעליה נאמר "ושמחת בחגך".

אנו תפילה, שנמשיך לחנך את בנינו ותלמידינו בדרכה המאוזנת של שמחת התורה, ושל ראית כל השילובים והמורכבות של המציאות ומתוך כך נזכה להעמיד דור טבעי עם נפש בריאה בגוף בריא.

גמר חתימה טובה וחג שמח