צדק חברתי - לפרשת בהר

החסיד רבי יענקל בן יהודה, שהיה גם איש עסקים מכובד ובעל חסד, שהה לצורך עסקיו בעיר ברסלאו. בא לפניו סוחר יהודי אחד וסיפר לו בדמעות, כי נקלע לקשיים כספיים והוא זקוק לתמיכה כדי לשקם את עסקיו ואת כבודו.

כששמע זאת ר' יענקל, הזדרז והלך אל חנותו של יהודי עשיר שהכיר וביקש ממנו שיסכים לתרום עבור מטרה חשובה. כששמע זאת העשיר צחק ואמר: "רֶבּ יעקב! אם תזמר כאן 'יום זה מכובד' אתרום בעין יפה."מיד נטל ר' יענקל כיסא, נעמד עליו באמצע החנות והחל לשיר בקול רם ונעים את הפיוט של סעודת השבת "יום זה מכובד מכל ימים". החנות הייתה מלאה לקוחות וזבנים, וכולם צחקו מאוד. אבל ר' יענקל המשיך ושר עד סופו של הפיוט.כשסיים אמר לו העשיר: "לא חשבתי שאתה, ר' יעקב, תבזה את עצמך בצורה שכזאת."ענה לו ר' יענקל: "חובתי לעשות מה שאוכל עבור יהודי הזקוק לעזרתי ובמיוחד שכרגע ניתן לשקמו בעסקיו לפני שיהיה מאוחר מדי ויזדקק לבריות. ואפילו אם אצטרך להתבזות בשל כך."

כששמעו הנוכחים את הדברים שאמר ר' יענקל בלב תם, מיד הוסיפו ותרמו גם הם סכומי כסף רבים. הלך ר' יענקל ומסר את הכסף לאדם שביקש את עזרתו ובירך אותו שיצליח במסחרו ויוכל לפרנס את משפחתו בכבוד.

סיפור חסידי זה, המעורר השראה עד כמה אדם מוכן לבזות עצמו כדי לעזור לזולתו, מתכתב בצורה שלמה עם הציווי של התורה אותו נקרא השבת –

"וְכִֽי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶֽחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּֽךְ" (כ"ה, ל"ה).

מסביר רש"י במקום, שישנה חשיבות לעזור לפני שהאדם מתרסק ואז יותר קשה יהיה לעזור לו:

"והחזקת בו – אל תניחהו שירד וייפול ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד. למה זה דומה, למשאוי שעל החמור, עודהו על החמור אחד תופס בו ומעמידו, נפל לארץ, חמשה אין מעמידין אותו".

האם בכל מחיר ובכל מצב יש לעזור לאדם שלא יתמוטט בעסקיו, גם אם זה יגרום לו לצאת לתרבות רעה?

התשובה היא – לא!!

מדייק זאת רבי חזקיה ב"ר מנוח בפירושו לתורה, מתוך כך שהתורה כותבת 'וחי עמך', שאם זה יגרום לו שלא יחיה עמך אלא ילך לתרבות רעה – אזי אין מצווה. נראה את לשונו:

"והחזקת בו יכול אפילו מפסידו לתרבות רעה? ת"ל וחי עמך!! (חזקוני ויקרא כ"ה, פסוק ל"ה).

אדם שנפל בעסקיו זקוק לא רק לתמיכה כלכלית לפני שייהפך לנטל על הצבור וידרדר למצב של נזקק לבריות, אלא אף זקוק לתמיכה חברתית ולהמשך יחס של כבוד בהתאם למעמד הקודם שהיה לו. לדעת האלשיך על אתר, באופן שניסחה התורה את המצווה לעזור לו כלכלית, רומזת לנו התורה לשים לב למצבו הנפשי, וזה לשונו:

"הנה גם פה רמז אשר כתבנו למעלה, שלימד דעת את העם בל יעמוד עשיר בדבר רע להרחיק את הקרוב מקרוב כי יִוָרֵשׁ וכחש בו כי לא קרוב אליו הוא, הפך מדתו יתברך לאהוב את העני, כי אל זה יביט אל עני וכו' (ישעיה סו ב). וזהו אומרו כי ימוך אחיך וכו', לומר כי ימוך ונתרושש מעשרו ונעשה רש אל תרחיקהו כי אחיך הוא. וזהו כי ימוך אחיך, כי אשר תראה כי מטה ידו עמך הוא, אך לא עם ה', כי אדרבה עמו יתברך ידהו רמה כי על ידי יסורין גדל מאד באיכות לפניו יתברך. על כן והלכת בדרכי והחזקת בו".

בפסוק זה רואה האלשיך רמז גם לכך, שהעשירים צריכים לדעת שהעובדה שהם עוזרים לאחרים ולאלה שהגיעו למצב כלכלי ירוד הם בראש ובראשונה עושים טובה לעצמם, כי הם הגורם לכך שיש עניים בעולם, כאשר הקב"ה רוצה לזכות אותם בחסד של נתינה, וזה לשונו:

"אמר דוד להקב"ה למה בראת עניים?…והשיב לו הוא יתברך אם כן…מי ינצור מצוות חסד וצדקה אם לא יהיו מקבלים. נמצא, כי את העני הזה היה הוא יתברך מנכה עונותיו בייסורין אחרים אלמלא שרצה הקדוש ברוך הוא שעל פי דרכם יזכו העשירים על ידם, באופן כי העשירים הם סבת דלות הדלים. וזה טעם גדול עד מאד להסיר לב ראשי עם הארץ מלקפוץ את ידם להטיב את העניים והאביונים, כי הלא העשירים סבת דלותם. וזהו אומרו וכי ימוך אחיך כלומר לאח יחשב לך להועילו. כי הלא מה שמטה ידו הוא על היותו עמך למען תזכה בו, שאם לא כן לא היה עני. לכן והחזקת בו. ואל יעלה על רוחך כי אשר אמרתי כי ימוך אחיך לא דברתי רק על אח ממש, כי הלא דע כי אפילו גר ותושב וחי עמך, באופן כי אשר אמרתי אחיך אין הכונה רק שגם הרחוק כי ימוך אחיך הוא כמדובר".

ה'אור החיים' הקדוש רואה בפסוק זה גם את החובה לעזור לאדם שהוא עני מבחינה רוחנית, שיש חובה לעזור לו, וזה לשונו:

"…אם ראה האדם כי לא האיר בתורה ולא במצוות כי אין עני כי אם מן התורה והמצות, ומטה ידו והחשיך אורו והודו…ותמצא שיבקש ה' להחזיר לו הרוח…ויצו ה' והחזקת בו פירוש שיתחזק לשוב בתשובה להשיבו למכונו, כי אין לך דבר המעמיד לרוח החיוני במקום גבוה כתשובה".

שאלה – מה הדין אם כבר עזרנו לאותו אדם מספר פעמים לצאת ממצבו הכלכלי ועדיין עסקיו כושלים, האם יש חובה להמשיך לתמוך בו?

ה'אדרת אליהו' מדייק מהפסוק, שאכן חובה לנסות מספר פעמים –

"והחזקת בו [ערש"י ז"ל]. אפי' ד' וה' פעמים".

וכן כותב הרש"ר הירש ומסביר את אופן הלימוד מהפסוק ומדייק כיצד יש לנהוג אם  האדם הזה עלול להתרגל שתמיד יתמכו בו גם אם ימשיך להיכשל בעסקיו. וזה לשונו:

"ומניין אם החזקת אפילו ארבעה וחמשה פעמים חזור והחזק – ת"ל והחזקת בו (דאג שיהא "חזק"; וכל עוד הוא חוזר ומתמוטט, עדיין לא "נתחזק"); יכול אפילו אתה מפסידו לתרבות רעה (של עצלות – מחמת התמיכות החוזרות ונשנות) ת"ל עמך (מבחינת המובן הרי "עמך" מתייחס גם אל "והחזקת בו": והחזקת בו עמך)" – עמך בעצמאות של פעילות מפרנסת; עליך לתמוך בו כך, שיהיה "עמך" גם מבחינה מוסרית".

הנצי"ב מוולוז'ין טוען, שהתורה מחייבת את העשיר לעזור אבל עליו לפקוח עין ולא לתת הלוואה לאדם שנכשל בעסקיו ואינו אדם אמין שיש חשש כבד לכך שלא יחזיר את ההלוואה. נראה את לשונו:

"המקרא מפרש שני אופני מכות, אם מטה ידו, היינו שיש לו נכסים ואחוזת שדה בא"י אלא שאין כחו יפה לזרוע… ועוד תנאי עמך. היינו שאתה מכירו ורגיל עמך כפרש"י להלן מ"ז, אז והחזקת בו. בהלואה. ומש"ה הקדים הכתוב דוקא מטה ידו ודוקא עמך, שאתה יודע שהוא נאמן לשלם לאחר שיראה זרע תבואה באחוזתו".

וכן לגבי גר תושב שאין סיכוי שישלם, אין העשיר צריך להסתכן. וזה לשונו בהמשך:

"גר ותושב. אם ימוך איש שאין תקוה שישלם, כמו גר ותושב, שאין לו אחוזה בארץ, וה"ה אחיך כה"ג, והוי כמו דכתיב וכי ימוך אחיך גר ותושב אז וחי עמך. אזהרה להחיותו ולא ימות לשחת ח"ו. ומיירי בא"י שחיות הרגיל היה מן הקרקע ואחוזה בארץ, והדבר מובן שזה אינו מצוה התלויה בארץ, וה"ה בחו"ל שחיות האדם תלויה באומנות או במסחר, וזה אין נ"מ בין אחיך לגר ותושב, והנ"מ הוא בהליכות עולם של אותו עני ומך, וע"ז כתיב עוד אל וגו'".

למדנו מפסוק זה לכל תחומי החיים את החשיבות לתמוך ולעזור לאדם, המוכן לשקם את עצמו בשלב המוקדם, גם כלכלית, גם פיזית וגם נפשית. וזוהי מצוות הנתינה הגדולה ביותר, כי אתה מוציא את האדם או התלמיד ממעגל הכשלון והצלחה מביאה הצלחה ונותנת בטחון עצמי .

אמירה זו של התורה חשובה היא גם בתחום החינוך של בנינו ותלמידנו, לעזור ולהדריך ולסייע כך שהבן-התלמיד יוכל להמשיך ללמוד באופן  עצמאי, להשתדל שלא יפתח תלות, אלא להוציאו לדרך עצמאית.

אנו כשבוע לאחר יום העצמאות ואנו תפילה גם על ההיבט הלאומי, שמדינת ישראל תזכה להיות מדינה עצמאית כמה שיותר מבחינה כלכלית, כדי שתוכל להיות גם עצמאית מבחינה מדינית.

שבת שלום לכל בית הישיבה